ספר קולי נוסף בקורס ג'נוסייד: "השמדת העמים האינדיאנים של אמריקה הספרדית"

כיצד עלינו לכנות את הכחדתם של יותר מארבעים מיליון תושביה של אמריקה המרכזית והדרומית בעקבות בואו של האדם הלבן לחופי העולם החדש? הגברים הלבנים והמזוקנים שעלו מהים בראשית המאה ה- 16, באו כשהם נושאים על גופם חיידקים קטלניים שגופם של האצטקים, המאיה והאינקה לא היה מחוסן בפניהם. אבל אותם קונקיסטדורים - כובשים בספרדית - באו גם אחוזי תאוות בצע ונכונות בלתי מתפשרת לעשות כל שיידרש כדי לספקה.
כפי שכבר בני התקופה ידעו לספר, היו אלה רצחנות הכיבוש ואכזריותו הבלתי אנושית של השעבוד שעמדו בבסיסו של החורבן הדמוגרפי הנורא. הממד הביולוגי? הלא מכוון והלא מודע מבחינתם של הקונקיסטדורים (שכמובן לא ידעו חיידקים מה הם) לא היה כוח טבע אדיש. המגפה צעדה (כפי שעושות מגפות מאז ומתמיד) בעקבות הרעב, ההרג ההמוני והיאוש הנורא של מי שנגזר עליהם להיות דור אחרון.
ספרו של איתן גינזברג מתעד לראשונה בעברית את פרטיו של אותו חורבן דמוגרפי ותרבותי מורכב ורב-ממדי שהאדם הלבן הביא על יושבי אמריקה הדרומית והמרכזית במאה ה- 16. כבר הוגה מושג הג'נוסייד רפאל למקין כתב על הכחדת האצטקים, האינקה והמאיה כעל אחת הדוגמאות ההיסטוריות הבולטות של אותה תופעה שאת חוקיותה הוא התאמץ לנסח. באמצעות שפע של מקורות ראשוניים ובנאמנות שיטתית לקולותיהם ולמונחיהם של בני התקופה, גינזברג מביא לנו את מאבקם, סבלם ומותם של מי שנגזר עליהם לשלם את מחיר ההתפשטות

ספר קולי חדש בקורס ג'נוסייד: "בין גזענות לג'נוסייד בעת המודרנית"

המאמרים בספר זה, המופיע במסגרת סדרת הספרים של הקורס "ג'נוסייד", עוסקים בתופעות הגזענות והג'נוסייד ובקשר ביניהן, כפי שבאו לביטוי בטריטוריות גאוגרפיות שונות, החל מהמאה ה-19 וכלה בימנו אנו, ובהם תיאורי המקרים שאירעו ברואנדה, בדרפור, בהודו הבריטית, ביפן והמקרה של הרר באתיופיה. מאמרים נוספים בספר עוסקים במושג "ג'נוסייד" ובאחד הביטויים של תאוריית הגזע הנאצית. שלושה מאמרים עוסקים בזוויות שונות של נושא הגזענות במציאות הישראלית.
אף ילד לא נולד גזען, אבל ילדים רבים הופכים לגזענים במהלך חייהם ולעתים, בבגרותם, אף מעבירים ומנחילים את הגזענות לילדיהם ולתלמידיהם אחריהם. אף אחד מאתנו אינו מחוסן בפני הגזענות, ואנו נוטים לקבל גם את הטיעון שבאופן תאורטי אף אחד מאתנו אינו מחוסן מלכתחילה מהאפשרות להפוך לרוצח המונים. ללא מודעות לקיום גזענות ולאפשרות התרחשותו של ג'נוסייד, וללא חינוך נגד גזענות ונגד ג'נוסייד, אין אפוא סיכוי שהמאבק נגדם יצליח או לפחות יצמצם אותם.
אסופת מאמרים זו היא פרי של שיתוף פעולה בין האוניברסיטה הפתוחה לבין המכון לחקר האנטישמיות והגזענות בימינו ע"ש סטפן רוט, אוניברסיטת תל- אביב. חלק גדול מהמאמרים בספר ראשונים בתחומם בשפה העברית. אנו מקווים שיהוו תרומה צנועה להגברת המודעות בחברה הישראלית לגזענות ולג'נוסייד- שתי תופעות היסטוריות הרות אסון לחברה האנושית.

כרך נוסף בקורס "בטהובן - מורד ורומנטיקן" (10934)

בימים אלו עלה לפא"ר כרך א' בסדרת ספרי הקורס "בטהובן - מורד ורומנטיקן" (10934). את הספר כתב פרופ' רון וידברג, והוא כולל שתי יחידות. יחידה 1: תקופת בון (1792-1770). יחידה 2: וריאציות וינאיות (1792-1800).

הספר, שפותח את הסדרה, עוסק בשורשי יצירתו של בטהובן, בעיר בון, ובמעברו לווינה, המלווה בהתמזגותו עם הסגנון הקלסי המאוחר, עד היותו לממשיכם המובהק של היידן ומוצרט. עם תחילת המאה ה-19 סגנונו נעשה יותר ויותר עצמאי, והדבר קשור באופן הדוק למשברים בחייו וברוח התקופה, לתמורות הפוליטיות של זמנו, ולתובנות המתפתחות אצלו באשר למעמדם של היוצר והיצירה במסגרת החברה.

2 כרכים נוספים בקורס "בטהובן מורד ורומנטיקן" (10934)

לאחרונה עלו לפא"ר שני כרכים נוספים בקורס "בטהובן מורד ורומנטיקן" (10934).
שני הכרכים שהועלו הם כרך ד (הסימפוניות (ב): 1812-1807) וכרך ה (רביעיות המיתרים (א); פידליו). ספרים אלו מצטרפים לכרכים ב טג שכבר הועלו לפא"ר. הכרך האחרון, כרך א', נמצא עכשיו בשלבי עבודה מתקדמים ויועלה אף הוא בקרוב.
את כל הסדרה כתב פרופ' רון וידברג והיא עוסקת בחייו וביצירתו של לודוויג ואן בטהובן (1827-1770), שרבים מגדירים כראשון הרומנטיקנים, אולם לאמתו של דבר לא ניתן לשייכו לא לקלסיקה הווינאית שקדמה לו ולא לזרם הרומנטי שהתפתח במקביל לו ולאחריו, כך שיש להתייחס ליצירתו כאל תקופה בפני עצמה.
העיון ביצירות בטהובן נעשה לפי ז'אנרים, שהחשובים שבהם הם הסונטות לפסנתר, הסימפוניות ורביעיות המיתרים, וכן ז'אנרים נוספים והקונצ'רטו בכללם. כל יצירה מקבלת את הדגש המתאים לה: לעתים מודגש הרקע האידאולוגי או הביוגרפי - ולעתים הניתוח המוסיקלי האוטונומי הוא העיקר. היצירות מוצגות כמבנים ארכיטקטוניים המשלבים בין אלמנט ההתרחבות, הקשור הפיתוח המוטיבי, ובין אלמנט ההתכנסות, הקשור לתאוריה של הרמוניה בהיבטיה העדכניים ביותר.

נפתחו בפא"ר 6 הכרכים של תורת המימון (10230)

להלן ששת הכרכים בקורס תורת המימון (10230) שנפתחו בפא"ר:

• חלק א': הפונקציה המימונית



• חלק ב': ניתוח פיננסי, תכנון ובקרה



• חלק ג': ניהול הון חוזר



• חלק ד': ניהול נכסים קבועים



• חלק ה': מקורות המימון לטווח ארוך



• חלק ו': הערכת חברות, מבנה הון ומחיר הון

האתגרים העומדים בפני מקבלי החלטות פיננסיות בתחילת העשור השני של המאה ה-21 מאתגרים יותר מאשר אי פעם. הסדרה נועדה להקנות את ארגז הכלים הייעודי שיסייע בקבלת החלטות בעידן הנוכחי. הסדרה פותחת בהצגת המשבר הפיננסי הגלובלי בשלהי העשור הראשון של המאה ה-21, המשבר של סתיו 2008, ועוסקת במגוון רחב של נושאים בתורת המימון, בהם: ניתוח דוחות פיננסיים, ניהול הון חוזר של הפירמה, תקצוב הון בתנאי ודאות ובתנאי אי-ודאות, תורת ההשקעות: מבנה הון ומחיר הון של פירמה.

יחידה חדשה בקורס ג'נוסייד: "בין גזענות לג'נוסייד בעת המודרנית"

המאמרים ביחידה זו, המופיעה במסגרת הקורס "ג'נוסייד", עוסקים בתופעות הגזענות והג'נוסייד ובקשר ביניהן, כפי שבאו לביטוי בטריטוריות גאוגרפיות שונות, החל מהמאה ה-19 וכלה בימנו אנו, ובהם תיאורי המקרים שאירעו ברואנדה, בדרפור, בהודו הבריטית, ביפן והמקרה של הרר באתיופיה. מאמרים נוספים בספר עוסקים במושג "ג'נוסייד" ובאחד הביטויים של תאוריית הגזע הנאצית. שלושה מאמרים עוסקים בזוויות שונות של נושא הגזענות במציאות הישראלית.
אסופת מאמרים זו היא פרי של שיתוף פעולה בין האוניברסיטה הפתוחה לבין המכון לחקר האנטישמיות והגזענות בימינו ע"ש סטפן רוט, אוניברסיטת תל- אביב. חלק גדול מהמאמרים בספר ראשונים בתחומם בשפה העברית. אנו מקווים שיהוו תרומה צנועה להגברת המודעות בחברה הישראלית לגזענות ולג'נוסייד- שתי תופעות היסטוריות הרות אסון לחברה האנושית. את היחידה ערכו יאיר אורון ויצחק לובלסקי.

עלה כרך בקורס "החברה הערבית בישראל"

בימים אלו הועלה לאתר פא"ר כרך ג בקורס "החברה הערבית בישראל" (10657). את 4 הכרכים בקורס כתבו: פרופ' בנימין נויברגר, פרופ' ראובן אהרני וד"ר מוסטפא כבהא.

ארבעת כרכי הקורס משרטטים תמונה מקיפה ומפורטת, רב-תחומית ועדכנית, של כל היבטי מרקם החיים של החברה הערבית-פלסטינית בישראל בצל יחסיה עם הרוב היהודי. חוקרים פלסטינים וחוקרים יהודים מדיסציפלינות שונות - היסטוריה, מדע המדינה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, גיאוגרפיה, פסיכולוגיה וחינוך - דנים, כל אחד בתחומו, בסוגיות מכוננות ואף שנויות במחלוקת בדינמיקה של החברה הערבית בישראל כמיעוט לאומי וכקהילה תוססת.